מור סויד גבאי

מור סויד גבאי נולדה ב1993 וגדלה בעיר נתיבות
מלכה, אמא של מור, הייתה אם יחידנית שגידלה את מור לגמרי לבדה.

כבר בילדות, מלכה מספרת שמור הייתה הילדה הכי מצחיקה בגן ובכיתה
וכולם תמיד היו אוהבים להיות סביבה.
למור היו תכונות בולטות כמו שמחה ואהבת הזולת
והרגישה שתפקידה בעולם הוא לשמח אנשים ולפזר טוב.
מור היתה גם מאוד קשורה לסבא שלה במושב
היא היתה ממש כמו חברה שלו ועשו יחד הכל כדי להצחיק את העולם ואת המשפחה
היא כ"כ היתה גאה שסבא בכור ז"ל  היה חותם לה בתעודות הסיום בגאווה.

מור תמיד הסתכלה על כל אדם בגובה העיניים
וכל אדם שפגשה קיבל הרגשה שמור החברה הכי טובה שלו.
מור, באורח פלא ידעה לתת יחס ולהקדיש זמן לכל חבר ואדם בחייה
מור גדלה להיות אישה מדהימה וכריזמטית שהמשיכה לגרום לסובבים אותה להתאהב באישיות שלה.
למור היו חברים בכל צבעי הקשת ומרקעים שונים ומגוונים וכך גם חייה היו
מור הייתה מעין ציפור חופש נודדת, מוכשרת ומלאת אמביציה
סימנה מטרות לאורך חייה והגשימה אותם.

מור למדה באולפנת בני עקיבא אך בכל זאת התעקשה לשרת את המדינה פעמיים
מור שירתה דרך השירות הלאומי כשנה וחצי בתחום "והדרת" סיוע לקשישים
ואחר הצהריים חינוך והובלת הדור הצעיר בעיר.
לאחר כשנה וחצי מור הרגישה כי היא רוצה לתרום עוד והתגייסה לצה"ל לשנתיים נוספות
מור שירתה כמשקית ת"ש בבית חוות השומר, היא כלכך אהבה את התפקיד שקיבלה
הזכות לסייע והיכולת לעזור לחיילים שבאמת זקוקים לזה
המפקדים המפקדות והחברים לשירות הצבאי מספרים שלמור היה קסם אישי
והיא השקיעה מעצמה כלכך הרבה עבור כל חייל שהיה צריך.

מהצבא מור המשיכה לעבודה כ-4 שנים ברשות המעברים, משרד הביטחון
ואחר כך למדה הפקת אירועים אצל אירית רחמים , פתחה עסק הפקות יחדה עם חברה שלה הילה
MENU הפקות –  והפיקה חתונות ומסיבות סיום רבות.
מור אהבה מאוד לבלות, אך גם אהבה זמן איכות ביתי
מור הייתה בשלנית, אהבה את הטבע וגם גידלה 2 כלבים – זואי וטד
להם דאגה תמיד ואהבה יותר מכל.

מור הייתה מוכשרת ואהבה לשיר ולכתוב
כבר ממגמת ספרות בבית הספר מור חיזקה את הכישרון שלה
וטקסטים שלה כבר הפכו לשירים שהושמעו בתחנות רדיו מובילות בארץ.

בשנתיים האחרונות לחייה, מור גרה בערבה, בניצנה
עבדה שם בתחום הביטחון של הקיבוץ, שם גידלה גם את זואי וטד הכלבים שלה.
עבדה בבארקה ובבר סטודטים מילבה , עבדה בדן בדרום ושילבה המון תחומים במקביל.
כזו הייתה מור, פעלתנית , שאפתנית ובלתי נשכחת.

בחצי שנה האחרונה מור חזרה לגור בנתיבות עם אמה מלכה,
היה להן קשר כלכך מיוחד ועוצמתי, קשר שכל אמא ובת היו חולמות להשיג.
כמות פירגון ואהבה בלתי נתפסת, עזרה אין סופית ועוצמת אהבה שאין שניה לה.

ב06.10 מור נפגשה עם כ21 מחבריה מהמילבה
לערב צוות מיוחד שנדחה עד לתאריך זה, בחוף זיקים.
מור בילתה ונהנתה בשעותיה האחרונות, בשעות הבוקר לקולות האזעקות
מור החליטה לחזור הביתה, חייגה לאמה דאגה לה ולכלבים שלה,
התקשרה לחברים מהמילבה לבדוק שכולם בסדר,
האזעקות המשיכו ומור חשבה שעצירה במיגונית תעזור לה
ולצערינו המוות פגש אותה ביציאה משדרות.
חוליית מחבלים רצחנית פלשה לשטח ישראל
מרצועת עזה ורצחה  את מור שלנו ♥

ולעצב אין גבולות, גם בן דודה של מור, בכור, נרצח באותה שבת ארורה.
בכור גר בשלומית שבעוטף, ובבוקר שבת הוא קיבל קריאה מכיתת הכוננות על חדירת מחבלים
בכור קפץ בלי להסס בתושיה כדי להגן על תושבי פרי-גן ושילם גם הוא בחייו.

מור נקברה בבית העלמין במועצה האזורית שדות נגב
ראש המועצה וקהילת שדות נגב לא עזבו את מלכה והמשפחה לרגע
ומעניקים תמיכה בכל ההיבטים עד היום.

מור אהבה את השקט והשלווה בטבע וכך גם היא נקברה
סמוך לשדה ירוק פתוח עם הרבה טבע ושקט אינסופי

מור השאירה לנו חור ענקי בלב אבל גאווה
והשראה גדולה ממי שהיא הייתה
אפילו ברגעיה האחרונים כשהיא חוששת לחייה,
שלחה הודעות למשפחה, דאגה לכלבים,
הזהירה חברים מהתופת שמתחוללת בחוץ,
גם שם ותמיד, הייתה למען האחר.

בלכתה, מור השאירה מעטפת חברים וחברות גדולה ומגוונת
שנשארה ללוות ולתמוך במלכה אמא של מור
לתמוך, להתגעגע יחד ולרפא מעט את הלב השבור

מור כתבה מילים שהפכו ויהפכו לשירים
שירי עצב על חורבן
ובו זמנית שירי זיכרון ותקומה
לזכרה של הנשמה הגדולה והמיוחדת שהייתה
בתקווה שכך יכירו ויזכרו אותה עוד רבים

נזכור אותך לעד
השם יקום דמך

מור סויד גבאי ז"ל
1993-2023